אודות
היי יקרה
נעים מאוד להכיר, שמי איילת וגם איה
לפני הכל, אני אימא של הראל והבת של רינה ז"ל
אני יזמית ויוצרת, אשת תוכן, בלוגרית ומרצה
בתחילת חיי הבוגרים הייתי בטוחה שהייעוד שלי בכלל באקדמיה. סיימתי בהצטיינות את התארים והייתי במסלול ישיר לדוקטורט. במסגרת לימודי תואר שני קיבלתי הצעה מעניינת מקרן אייסף שבבעלות משפחת ספרא, מלגה תמורת עבודת מחקר בנושא חברתי. הסכמתי בשמחה ובחרתי בנושא מרתק "מוסיקה מזרחית כראי של תרבות". המחקר הזה שינה את נתיב חיי, בזכותו התוודעתי לעולם המסעיר של עולם המוסיקה, ההפקות והתקשורת, נשבתי בקסמו ונטשתי בלי היסוס את עולם הדעת לטובת עולם המעשה.
אולי לא עשיתי דוקטורט באקדמיה, אבל במקום זה עשיתי חופשי דוקטורט במחוברות ♥
בכלל אני מרגישה שכל מה שעשיתי עד היום היה הכנה וחימום מנועים לקראת מיזם חיי
טעימה מחלק מהפרויקטים שהכשירו אותי ליצור את הפסטיבל:
עורכת תוכן ארבע שנים של תכנית ה"טברנה", פריים טיים ערוץ 2
במקביל ניהלתי משרד הפקות ותוכן להפקת מופעים, בשם (איך לא:)) "הראל הפקות ויזמות"
כתבתי והגשתי פינה אישית בגלי צה"ל "דברים שרציתי לומר" סיפורים ותובנות מהזווית הנשית, על הוראות ההפעלה של החיים
בלוגרית, הכתבות שלי פורסמו בקפה דה מרקר (אללה ירחמו)
רכזת מגמות יזמות ותקשורת בתיכון בבה"ס דמוקרטי
בעשור האחרון מיקדתי את כל העבודה, האנרגיה והמשאבים בפיתוח והפיצוח מודל מחוברות ויצירת הפסטיבל.
עוד כמה דברים מעניינים
בפאן האישי,
אני גרושה ואם להראלי, עופר אבא שלה נישא בשנית לחלי ויחד הם הביאו עוד שלושה ילדים. יש לנו חיבור משפחתי חם ומיוחד, נועם הבת הבכורה, השתתפה בכל הפסטיבלים יחד עם הראלי וכמובן בשנת המצווה חוותה את החוויה במלוא העוצמה עם חלי אימא.
בפאן המקצועי,
אני מחברת בין עולם התוכן לעולם ההפקה חופשי חולמת ומפנטזת , יש לי נטייה לחשוב מחוץ לקופסא וללכת בשבילים לא מסומנים. הפחד מהחמצה לוקח בהליכה את הפחד מכישלון, לכן מנסה וטועה ותוהה ושוב מנסה… לפעמים מצליחה.
חשוב לי מאוד שבכל מה שאני עושה יש משמעות וערך. משלבת בין עומק שעטוף בקלילות וכייף. אוהבת לחבר בין אנשים מילים
והכי אוהבת ….להיות מחוברת ♥
הראל לוי
בתי אהובת ליבי ההשראה ליצירת הפסטיבל
שותפתי למיזם, היא הצלמת של הפסטיבל
וכיום מנהלת התפעול
יצרתי את הפסטיבל כאמור לכבודה של הראלי כשהיא הייתה בת שתיים עשרה. אמנם לא זכינו לחגוג ולהתחבר יחד בפסטיבל (זה לקח לי זמן עד שאזרתי אומץ לעזוב הכל ולהתמסר למיזם). אך היא הייתה שותפה לדרך וליצירה עוד כשהפסטיבל היה בראשיתי, בגדר חלום.
.הראלי מאוד יצירתית ואומנותית, כבר בילדותה הבחנתי בכישרון ייחודי שהיא ניחנה בו, הבנה לעומק אנשים וניתוח תהליכים. לכן באופן טבעי התייעצתי איתה ודייקתי דרכה את המודל של הפסטיבל
אחת האהבות הכי גדולות שלה היא צילום. היא צלמת הבית של הפסטיבל מהמחזור הראשון ולמעלה מעשרים פסטיבלים. היא צילמה ונצרה במצלמות שלה, אלפי אימהות ובנות ואין ספור רגעים קסומים של אושר, אהבה, קרבה, דמעות, צחוקים ושל שמחות קטנות וגדולות,
ובעיקר מנעד חיבורים ברמות אחרות בין אימהות ובנות.
אנחנו פאוור קאפל, היא חולקת איתי את רגעי האושר העילאי וה"היי" של הפסטיבלים ויחד חווינו יחד גם את האתגרים הכרוכים בליצור מיזם יש מאין (עבודה סזיפית מאחרי הקלעים (פרסום, שיווק, מכירות ועוד)
עם השנים כשהפסטיבלים (והראל) גדלו, היא הפכה מנערה לעלמה, לצד הצילום, באופן טבעי היא הייתה חלק מהניהול וההפיקה בפועל של הפסטיבלים.
בשנה שעברה היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, כיום "בין תארים" 🙂 היא נרשמה לתואר שני בתרפיה באומנות, תחום המשלב בין שתי האהבות שלה פסיכולוגיה ואומנות.
הראל יצרה ומנחה את פעילות היצירה של הבנות בפסטיבלים.
בקיצור, היא לא רק מנהלת התפעול (בלעדיה אני אבודה, המנהלת הכי טובה שיכולתי לבקש, מקצוענית אמיתית), אלא עמוד התווך של הפסטיבל.
אהבת חיי, המחוברת הפרטית שלי
הפסטיבל מתקיים בזכות האימהות שהופכות להיות השגרירות שלנו
קרן דודי
קרן, נשואה לאבי, אימא לארבע בנות, מסוג הנשים שעושות שמונת אלפים דברים בו זמנית ועוד במקצוענות ותמיד יש לה זמן לדברים החשובים באמת, משפחה, חברות ובמיוחד.. הבנות שלה
קרן הגיעה לפסטיבל כשחיפשה בפייסבוק חווית בת מצווה ייחודית למאי בתה הבכורה, מיד זיהתה את הפוטנציאל, נרשמה והשתתפה בפסטיבל הראשון המיתולוגי. האימהות במחזור הראשון הפכו להיות השגרירות של הפסטיבל. רבות עשו חייל אבל קרן עלתה על כולן … לפסטיבל השני היא הגיעה עם שחר בתה השניה והביאה יחד איתה עוד חצי שיכבה, במחזור השמיני היא השתתפה עם אגם בתה השלישית (המצולמת בתמונה:)).
אחרי הפסטיבל הראשון שמרה על קשר איתי והציעה לעזור בשיחות עם האימהות, לשתף אותן בחוויה האישית שלה מהפסטיבל, שמחתי מאוד על העזרה וכך התחיל הרומן בינינו …
מאז אנחנו מחוברות (תרתי משמע), קרן הצטרפה אליי למסע של חיי, בלי שאלות, בלי תנאים, בלי לבקש תמורה. היא עזרה לי מאוד מאוד בשנים הראשונות, ליוותה אותי לא רק ב"היי" של הפסטיבלים כשכייף וזורם (זה קל), גם ובעיקר כשקשה ומתסכל, בחלק הכי מאתגר (של כל מיזם אגב) הרבה לפני שהפסטיבל מתקיים, העבודה האינטנסיבית והסזיפית.
קרן הלכה איתי שכם אל שכם, בדרך אל הלא נודע, במדבר הצחיח של היזמות, קרן אור אמיתית, שהאירה והמתיקה את הדרך